למידה בגן והתפתחות אוריינית במעבר לבית הספר
פרדריק ג'. מוריסון, קרול מקדונלד קונור ואנמארי הינדמן
הפרק מתאר פרויקט בתהליך שמטרתו להבין את השפעת ההוראה על ההתפתחות האוריינית המוקדמת של ילדים. תצפיות ישירות בהוראה בכיתה הראו שההוראה היעילה ביותר מותנית ברמת המיומנות ההתחלתית של הילד. מן האינטראקציות הללו בין ילד להוראה משתמע כי המאמצים לקדם מיומנויות אורייניות נושאים פרי ככל שההוראה מותאמת לכל ילד על פי תחומי החוזק והחולשה שלו. הפרק מתאר התערבות שמטרתה לספק הוראה ממוקדת ביחיד אשר מחברת בין מיקוד בקבוצה קטנה ותמיכת מחשב אשר מפרטת את הכמויות וסוגי ההכנה ההוראתית להם זקוק כל ילד. ממצאי ההתערבות הראו התקדמות רבה יותר בקריאה בקרב ילדים שנחשפו להוראה מותאמת ליחיד בהשוואה לילדי קבוצת הביקורת. יתר על כן, ככל שההוראה הותאמה לכמויות ולסוגים של ההוראה המומלצת לכל ילד, כן עלתה התקדמותם של הילדים. בפרק נידונו השתמעויות תיאורטיות ומעשיות.
תיאורית ה-mind והבנת הוראה בגיל הרך
מרגלית זיו ואילת סולומון
תיאורית ה-mind המתפתחת בגיל הרך הינה היבט מרכזי בהבנה ותפקוד חברתיים. הוראה היא אינטראקציה חברתית שילדים נחשפים אליה מגיל צעיר, התורמת באופן משמעותי להתפתחות ולמידה. המחקר הנוכחי בדק את הבנת ההוראה של ילדים בגיל הרך ואת הקשר בין הבנה זו לבין תיאורית ה-mindשלהם. שש מטלות בדקו האם ילדים מבינים את הכרחיות הכוונה של בעל ידע ללמד והאם הם קובעים אם התרחשה הוראה על בסיס הכוונה ללמד או בהתבסס על תוצאת הלמידה. שתי מטלות נוספות בדקו האם ילדים מזהים את המטרה ההוראתית העומדת בבסיס שתי אסטרטגיות הוראה- שאילת שאלות ומשחק. שלוש מטלות בדקו את ההבנה של אמונות מוטעות וכוונות לא בהקשר של הוראה. במחקר השתתפו ילדים בני 3, 4, ו-5, והממצאים הצביעו על עליה עם הגיל בהבנת הוראה. ילדים בני 5 הבחינו בין הוראה מכוונת ללמידה ללא הוראה מכוונת וכן זיהו את המטרה של שילוב שאלות ומשחק בתהליך ההוראה. נמצאו גם מתאמים בין מטלות תיאורית ה-mind למטלות ההוראה. הממצאים מצביעים על חשיבות תיאורית ה-mind להבנת הוראה. חשוב שאנשי חינוך יכירו את התפתחות תיאורית ה-mind והבנת ההוראה של ילדי גן, כהיבט נוסף שיש לקחת בחשבון ביישום הגישה החינוכית של הוראה תואמת התפתחות, וכן כהיבט העשוי להיות בעל חשיבות במעבר מהגן לבית הספר.
יכולתם של ילדי גן לקרוא ולכתוב את שמם הפרטי ואת השמות של חבריהם לגן: התרומה של ידע על אותיות
איריס לוין, לינאה אהרי, אורית חמוי וליאת פלד חיים
מחקר זה בדק את היכולת של ילדי גן לקרוא ולכתוב את שמות חבריהם לגן, בתוך הקשר ומחוצה לו. ילדים קדם-קוראים בגיל ארבע עד שש (N=60) הכירו היטב את שמם הכתוב, אך נמצאה שונות ניכרת בהכרתם את שמות חבריהם לגן ובכישורי האוריינות שלהם. הכרת שמות אותיות כתובות תרמה לקריאה ולכתיבה של שמות ילדים, ואילו מודעות פונמית לא תרמה לידע זה. אפילו ידע אותיות ברמה בינונית הספיק לקריאת שמות רבים של ילדים. ידע אותיות ברמה גבוהה תרם תרומה משמעותית לרמת הביצוע בכל מבדקי השמות. קריאה של שמות התבססה יותר על האות הפותחת את השם מאשר על האות הסוגרת אותו, וכן איות האות הפותחת עלה על איות האות הסוגרת. הילדים הצליחו בשכיחות רבה יותר לזהות שמות הבנויים משתי אותיות בלבד מאשר שמות ארוכים יותר. אולם, שמות בני 3, 4, ו-5 אותיות זוהו בהצלחה דומה, מה שמצביע על שימוש ברמזים חלקיים. הממצאים תומכים בתיאוריית הצעדים של אהרי (Ehri, 2005). אנו מניחים כי למידה לא פורמאלית של שמות ילדים מבוססת על ידע אותיות, בצירוף עם חשיפה לשמות הילדים, וניזונה מהעניין הרב שילדים מגלים לגבי שמות אלו. שמות יכולים להשתלב באופן יעיל בהקניית אוריינות מוקדמת.
הספר האלקטרוני ככלי לקידום ניצני אוריינות: עדויות ממחקר בקרב ילדים דוברי עברית
עפרה קורת ועדינה שמיר
במאמר מוצגים שני מחקרים שבחנו את שאלת איכות הספר האלקטרוני ותרומתו להתפתחות אוריינות הילד הצעיר. בראשון בצענו הערכת תוכן של 43 ספרים אלקטרוניים-דוברי עברית ונבדקה מידת התאמתם לתמיכה בלשון הילד ואוריינותו. הממצאים תומכים בספרות ומלמדים שהספר האלקטרוני יכול להוות בעיקר מקור לשעשוע, אך ספק אם ביכולתו לתמוך בהתפתחות אוריינות הילד הצעיר. במחקר השני בחנו את קידום האוריינות של ילדי-גן לאחר שהשתמשו בספר אלקטרוני-חינוכי, ספר אותו יצרנו בעקבות הידע והמסקנות שנרכשו ממחקרנו הראשון. שאלנו (א) האם התקדמות אוריינות הילד שונה לאחר קריאה עצמאית בספר האלקטרוני-חינוכי בהשוואה למצב בו מבוגר קורא לילד את אותו ספר במתכונתו המודפסת ? (ב) האם לקבוצת המיצב החברתי-כלכלי של הילד יש השפעה לגבי התקדמות זאת? נבחנו 128 ילדים מ – 8 גני חובה מחציתם ממיצב נמוך ומחציתם ממיצב בינוני-גבוה. הממצאים מראים שהספר האלקטרוני תרם לקידום אוצר המלים של הילד ואפשר הבנה טובה של הסיפור ברמה דומה למצב בו המבוגר קורא לילד. הילדים משתי קבוצות המיצב לא נבדלו בקידום אוריינותם בעקבות שתי קבוצות ההתערבות. לא מצאנו עדויות לקידום ניצני הקריאה והמודעות הפונולוגית של הילדים בעקבות שתי ההתערבויות. בדיון מוצגים הסברים לממצאים, מועלות הצעות למחקרי המשך ומסקנות למפתחי תוכנות.
הקשרים בין סגנון התיווך לכתיבה של הורים לבין ניצני הכתיבה של ילדיהם בקרב ילדי גן עם ובלי ADHD
דורית ארם ועידית בזלת
המחקר השווה בין ילדי גן עם ADHD לילדי גן ללא ADHD. הוא העריך את מאפייני התיווך ההורי בעת פעילות משותפת של כתיבת מילים, ניצני הכתיבה של הילדים והקשרים ביניהם. במחקר השתתפו 62 ילדי גן (40 בנים ו 22 בנות). גיל הילדים בממוצע הוא 5.6 שנים. 32 מהילדים אובחנו עם הפרעתADHD ו- 30 מהילדים היו ללא (ADHD. הורי הילדים התבקשו בבתיהם לסייע לילדיהם בכתיבת מילים לא מוכרות. האינטראקציות תועדו במצלמת וידאו ונותחו תוך התייחסות למאפיינים קוגניטיביים ורגשיים בתיווך. ניצני הכתיבה של הילדים הוערכו בבתיהם. ממצאי המחקר הראו כי כבר בגן לילדים עם ADHD ניצני כתיבה נמוכים בהשוואה לאלו של ילדים ללא ADHD. לגבי התיווך לכתיבה של ההורים, נמצאו הבדלים בין הקבוצות במדדים הקוגניטיביים והרגשיים. תיווך של הורים לילדים ללא הלקות אופיין ברמת הוראה ובשיתוף פעולה גבוהים יותר. נמצא מערך קשרים שונה בין מאפייני התיווך ההורי וניצני הכתיבה בשתי הקבוצות. בקבוצת הילדים ללא ADHDנמצאו קשרים חיוביים בין מידת שיתוף הפעולה בין ההורים לילדים לבין ניצני הכתיבה של הילדים. בקבוצת הילדים עם ADHD נמצאו קשרים חיוביים בין היוזמה והמעורבות ההורית לבין ניצני הכתיבה של הילדים. תוצאות המחקר מדגישות את החשיבות של איתור מוקדם של הילדים עם ADHD. הדרכה מוקדמת של הורים באסטרטגיות הוראה יעילות עשויה לשפר את אופי האינטראקציות האורייניות, לעודד את שכיחותם ולקדם את ניצני האוריינות של הילדים.
הבטים נוירוקוגניטיביים בעיבוד מידע נומרי ודיסקלקוליה התפתחותית
אבישי הניק, אורלי רובינשטיין, שרית אשכנזי, ניצה מרק-זיגדון
בשני העשורים האחרונים נכרת התעניינות רבה בחקר קוגניציה נומרית. המחקר בתחום מתאפיין בניסיון להבין את התהליכים המנטליים המעורבים מחד ואת המבנים המוחיים המשרתים אותם מאידך. בעבודה הנוכחית אנו מציגים ממצאים לגבי תהליכים בסיסיים כמו מניה והשוואת כמויות ומספרים, ולגבי מיומנות ואוטומטיות בעיבוד מידע נומרי. אחר כך אנו דנים בליקוי למידה בחשבון: דיסקלקוליה התפתחותית, בתהליכים הפגומים וברקמות העצביות המעורבות בליקוי זה.
הופעת קטגוריית הפועל בעברית בקרב פעוטות: מבט פסיכולינגוויסטי חדש
דורית רביד
למידת קטגוריית הפועל היא בין האתגרים הקשים והמורכבים ברכישת השפה, שכן על לומדי השפה הצעירים לאתר אירועים המשתנים בתכיפות בעולם, לזהותם ולקודד אותם לקטגוריות לשוניות. במאמר זה מזוהה הדרך שבה השפה העברית "אורזת" את הפועל באריזה דקדוקית ולקסיקאלית ומתואר המסלול ההתפתחותי שבו פעוטות דוברי עברית בשנה השנייה והשלישית לחייהם מתמודדים עם ה"אריזה" השֵמית של הפועל. ביסוד המאמר הטענה, שמערכת שורש-בניין התשתיתית לפועל העברי אינה זמינה לפעוטות בראשית הרכישה. רוב הפעלים בתשומה הלשונית לפעוטות הם בעלי שורשים עלולים, מודאליים בפונקציה שלהם (בצורות עתיד-ציווי-לשה"פ) ובבניין קל – כמודגם בבּוֹאי.צורתם של פעלים אלה עמומה, ורק סמני ההתאם בגוף-מין-מספר משמשים רמזורים בתהליך הרכישה. בהמשך מופיעים גם פעלים בצורת ההווה לסימון מצבים ופעילויות, מה שמחייב שימוש בתבנית תנועית אחרת ולמידת התחילית מ'. בשלב מתקדם יותר מופיעות צורות עבר ואתן מתחזקים הקשרים בין התבניות השונות, נלמדת הה' לסימון העבר בפונקציה טֶלית, ויש התפצלות ברורה של סמני מין-מספר-גוף. במהלך מסלול זה מופיעים גם שורשים שלמים, כך שהמעברים בין תבניות הזמן ושילוב השורשים בתוכן נעשים שקופים יותר. במאמר מופיע ניתוח ראשוני הן של תשומה לפעוטה והן של הפעלים הראשונים של פעוטות כהדגמה למסלול ההתפתחותי הזה.
משולש או לא משולש?
אינטואיציות ומשולשים בגני ילדים
דינה תירוש, פסיה צמיר ואסתר לוינסון
המפגש עם משולשים ועם צורות גיאומטריות נוספות, מתרחש בגיל צעיר. תוכניות הלימודים ממליצות על עיסוק במשולשים כבר בגיל הרך. מחקר זה מתמקד בזיהוי אי-דוגמאות של משולשים בקרב ילדים צעירים ובנימוקים המתלווים לשיפוטים לגבי צורות אלה. הממצאים מעידים כי ישנן אי-דוגמאות של משולשים שילדים מזהים אותן כאי-דוגמאות באופן אינטואיטיבי. בנוסף, נמצא כי אי-דוגמאות מסוימות מעוררות חשיבה חזותית (ברמת חשיבה גיאומטרית נמוכה) ואי-דוגמאות אחרות מעוררות חשיבה המתבססת על תכונות קריטיות של משולשים (ברמת חשיבה גבוהה יותר) . מומלץ להציג לילדים מגוון אי-דוגמאות המעודד התייחסות לתכונות קריטיות של משולשים, כדי לסייע להם לבנות דימוי מושג התואם את הגדרת המושג.