תוכן העניינים

הנחיות למחברים

דורית ארם ואורית בסטקר מסגרת החינוך, אמונות פדגוגיות, ידע על הישגי הילד ומאפייני התיווך לכתיבה כמנבאים ניצני אוריינות בקרב ילדי גן טרום-חובה

סמדר פתאל וגיל דיזנדרוק הפרגמטיקה של למידת מילים

דורית רביד ודנה דורון גלר משפטי תנאי בשפת הילדים: מחקר ניסויי-התפתחותי

עינב רחמים ונעמה פרידמן דיסלקסית מיקום אותיות התפתחותית

 נועה שובל ורחל גיורא פיגורטיביות, חידוש אופטימאלי והנאה

 ישעיהו שן המטאפורה בין דמיון לרה-ארגון קטגוריאלי

תקצירים באנגלית

מסגרת החינוך, אמונות פדגוגיות, ידע על הישגי הילד ומאפייני התיווך לכתיבה כמנבאים ניצני אוריינות בקרב ילדי גן טרום-חובה

דורית ארם ואורית בסטקר
המחקר בחן את הקשרים בין המסגרת החינוכית, אמונות פדגוגיות של הורים, ידע ההורים אודות הישגי ילדיהם ורמת תיווך הכתיבה שלהם לבין ניצני האוריינות (ניצני כתיבה, ידע אותיות, ומודעות פונולוגית) של  ילדיהם. המדגם כלל 40 ילדי גן טרום חובה (גילאי 4-5) ממיצב בינוני (17 בנים ו23 בנות) ואחד מהוריהם. מחצית הילדים למדו בגן עם ילדי חובה (בני 6) והמחצית האחרת עם ילדי טרום טרום חובה (בני 3). רמת ניצני האוריינות של הילדים נבדקה בגן והמשתנים ההוריים הוערכו בבית. ההורים צולמו בשעה שסייעו לילדם לכתוב מילים ואינטראקציות אלה נותחו לצורך אמידת התיווך לכתיבה. נמצאו קשרים חיובים גבוהים בין הערכת ההורים את הידע האורייני של ילדיהם  ורמת התיווך ההורי לבין ההישגים האורייניים העצמאיים של הילדים. לעומת זאת, לא נמצאו קשרים בין המסגרת החינוכית והאמונות הפדגוגיות של ההורים לבין הישגי הילדים, למעט קשר בין המסגרת החינוכית לבין רמת הכתיבה של הילד. עוד נמצא כי רמת התיווך לכתיבה מנבאה את הישגי האוריינות של מעבר ליתר הגורמים אשר הוערכו במחקר. המדד שנמצא כמנבא הטוב ביותר את ההישגים האורייניים של הילדים בתחומים הוא רמת התיווך הגרפו-פונמי, המייצג את הדרך בה האם מדריכה את הילד בתהליך פירוק המילה לצלילים וקישור הצלילים לאות הכתובה. ממצאי המחקר מרחיבים את הידע אודות הגורמים המנבאים את התפתחות ניצני אוריינות ומדגישים את מרכזיות  התיווך לכתיבה בהתפתחות האוריינות אצל ילדי גן.

הפרגמאטיקה של למידת המילים

סמדר פתאל וגיל דיזנדרוק
המאמר עוסק בשאלה אילו מנגנונים קוגניטיביים עומדים לרשות ילדים בבואם להבין את משמעות המילה ששמעו, ויבחן את היכולת המאפשרות לילדים לצמצם את טווח המשמעויות האפשרי כדי לבחור את הרפרנט המתאים למילה. לשם כך תתוארנה חמש גישות עדכניות – גישת הקלט שמדגישה את הכוונת הסביבה; גישת האילוצים הלקסיקליים שמציגה מערכת עקרונות לוגיים בסיסיים; הגישה התחבירית שמדגישה את התפקיד התחבירי של המילה; גישת הקשב והלמידה שמבליטה יכולות כלליות כמו זיכרון, קשב ולמידה; הגישה החברתית-הפרגמטית שמציעה כי ההסקה לגבי כוונת הדובר מסייעת לילדים בתהליך זה. המאמר סוקר שורה של מחקרים שתומכים בכל אחת מהגישות. המאמר יתמקד בגישה החברתית-פרגמטית, שלפיה קיימת העדפה בולטת בקרב ילדים שהתפתחותם תקינה להשתמש במנגנונים פרגמטיים על פני שימוש בכל מנגנון אחר, ויוצגו עדויות אמפיריות שבחנו את הטענה. כמו כן תיבחן השאלה אם ניתן לרכוש מילים ללא יכולות פרגמטיות בעזרת עדויות מאוכלוסיות שונות. לסיכום נבחן אם קיים הבדל מהותי בין רכישת מילים הנעזרת במנגנונים פרגמטיים לכזו שאינה נעזרת בהם.

משפטי תנאי בשפת הילדים: מחקר ניסויי – התפתחותי

דורית רביד ודנה דורון גלר
מבנה התנאי הוא חלק מהתחביר המורכב, שרכישתו מאפיינת את רכישת השפה מעבר לשלביה המוקדמים. הכרת משפטי התנאי והשימוש הנאות בהם הוא חלק מן ההתפתחות הסמנטית–פרגמטית, התחבירית והמורפולוגית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לזרוע אור על למידת היבטים צורניים וסמנטיים של מבני התנאי בקרב 80 נבדקים מחמש קבוצות גיל (ילדים בני 8-3 וקבוצת השוואה של מבוגרים) באמצעות כלי מחקר שכלל חמש מטלות ניסוייות שונות – חזרה, בחירה, שיפוט ותיקון, וכן הפקה. נמצא שעיקר רכישת מבני התנאי בהקשרים ובמבנים שנבדקו במחקר זה מתרחשות בגן חובה (גיל 6-5) ובכיתה ב (גיל 8-7). בני 8 דוברי עברית כבר מפיקים ומבינים משפטי תנאי פשוטים כהלכה, ואולם היכולת להפיק מבנה תנאי תקין מורפו-תחבירית היא כבר חלק ברור מהתפתחות השפה המאוחרת. מצאנו שידע התנאי הקיים קודם לידע התנאי הבטל, וכן שהידע הסמנטי על מבנה התנאי מקדים את הידע הצורני שלו.

דיסלקסית מיקום אותיות התפתחותית

עינב רחמים ונעמה פרידמן
דיסלקסית מיקום אותיות, LPD (Letter Position Dyslexia), היא לקות קריאה המתאפיינת בשיכול אותיות. מחקר זה מדווח לראשונה על דיסלקסית מיקום אותיות בצורתה ההתפתחותית, ובוחן את מאפייניה בקבוצה של 11 קוראים עם LPD ו-11 נבדקי ביקורת. המחקר עוסק בסוגי הטעויות האופייניות לדיסלקסיה זו, באפיון סוגי המילים הגורמות לטעויות ובהשפעת הניקוד על הקריאה. ממצאי המחקר מורים כי בדומה למבוגרים עם LPDנרכשת, קוראים עם LPD התפתחותית מתקשים לעמוד על סדר האותיות במילה ומשכלים בעיקר אותיות אמצעיות. הטעויות קורות בעיקר במילים נדידיות, כלומר מילים ששיכול סדר אותיותיהן האמצעיות יוצר מילה קיימת אחרת (כגון בלשנית ובשלנית). ניקוד הִקשה על חלק מן הנבדקים וגרם להם לטעויות רבות יותר. אצל עשרה מהנבדקים השיכולים חלו רק במילים ולא במספרים. יש בממצאי המחקר כדי לתרום לידע אודות LPD התפתחותית ומאפייניה ולסייע באפיון הגירויים הנדרשים באבחון דיסלקסיה זו, כמו גם לבניית תוכניות התערבות יעילות. בנוסף, חקר ההפרעה הסלקטיבית במיקום אותיות במילה זורה אור נוסף על תהליכי קריאת מילה בודדת, ובפרט על פונקצית קידוד מיקום האותיות בנתח האורתוגרפי-ויזואלי.

פיגורטיביות, חידוש אופטימלי, והנאה

נועה שובל ורחל גיורא
שני מחקרים (גיורא, פיין, קונרוד, אלנתן, שובל וצור, 2004; גיורא קוטלר ושובל, בדפוס) מראים שבניגוד לתפיסה הקלאסית (אריסטו, 350 לפנה"ס) ולתפיסה הרווחת כיום (לדוגמא, Sopory & Dillard, 2002) הנאה אסתטית אינה פונקציה של פיגורטיביות אלא של חידוש אופטימלי. לפי היפותזת החידוש האופטימלי (גיורא, 2003; גיורא ושותפים, 2004), חידוש אופטימלי, או גירוי המעורר משמעות חדשה תוך שהוא מאפשר שחזור של משמעות נגישה ("קצב אנסי"), יעורר הנאה גדולה יותר מאשר גירוי מוכר יותר ("קצב הנשיא") או גירוי מוכר פחות  ("קצבון"), בלא קשר לפיגורטיביות שלו. בגיורא ושותפים (בדפוס), אנחנו מראות שמשמעויות פיגורטיביות של מטפורות חדשות שיש להן משמעות ליטרלית, כלומר, שהן חידושים אופטימליים (היא טסה לאנטליה), דורגו כמהנות יותר ממשמעותן הליטראלית – הנגישה יותר. לעומת זאת, מטפורות מוכרות (שיש להן משמעות ליטרלית), כלומר, שאינן מהוות חידושים אופטימליים (טיפס על עץ גבוה), דורגו בשני התנאים (משמעות ליטרלית/מטפורית) כמהנות באותה מידה כיוון שאין הבדל משמעותי בין רמת הנגישות של המשמעויות הליטראליות שלהן לבין והמשמעויות הפיגורטיביות שלהן. בגיורא ושותפים (2004) אנחנו מוסיפים ומראים שעבור המשמעות הפיגורטיבית והמשמעות הליטראלית של מטאפורות מוכרות ביותר האפקט מתהפך; הגירויים בעלי המשמעות הליטראלית, המהווים חידושים אופטימליים (הדובדבן שבקצפת), דורגו כמהנים יותר מאשר כשאותם גירויים הופיעו במשמעות הפיגורטיבית והיותר נגישה שלהם. מחקרים אלה תומכים בהנחה שפיגורטיביות כשלעצמה איננה תנאי מספיק או הכרחי כדי לעורר הנאה; ההנאה רגישה לחידוש אופטימלי.

המטפורה בין דמיון לרה-ארגון קטגוריאלי

ישעיהו שן
המאמר מפתח רעיון קודם (שהוצע על ידי הונק וחבריו (Honneck et al. (1987,  (Glucksberg & Keysar 1990), שן )1989, 1992Shen, ), לפיו המטפורה אינה השוואה לשמה, אלא מבוססת על שיוך של איבר היעד לקטגוריה מטפורית – אד הוקית, המיוצגת על ידי איבר המקור. התיזה המוצעת היא שקטגוריה מטפורית\אד זאת מצייתת לעקרונות של קטגוריזציה טבעית טקסונומית. במאמר מוצגים שלושה עקרונות כאלה המתייחסים למבנה הפנימי של קטגוריות, לבסיס ליצירת קטגוריות ולפונקציה שלהן. בבסיס ההצעה עומד הרעיון שישנו מכניזם (כלומר, מערכת עקרונות) המשותף במידה נרחבת לקטגוריזציה טקסונומית סטנדרטית ולקטגוריזציה מטפורית. המאמר סוקר ומציג מספר מימצאים אמפיריים התומכים בתיזה זאת.

 

 

חזרה לרשימה